השוק במרכז ירושלים היה מלא חיים.

The market in the center of Jerusalem was full of life.

החורף קר אבל נתן תחושה חמימה כשנכנסו מאיה, איתן ודני לשוק מחנה יהודה.

The winter was cold but gave a warm feeling as Maia, Eitan, and Dani entered the Shuk Machane Yehuda.

איתן חובב היסטוריה ולא הרגיש בנוח עם אוכל.

Eitan was a history enthusiast and didn't feel comfortable with food.

הוא היה נחוש להראות למאיה את הידע שלו בהיסטוריה ובתרבות.

He was determined to show Maia his knowledge of history and culture.

בכל רגע איתן חיכה לקחת את מאיה לסיור ההיסטורי שהבטיח לה.

Eitan eagerly awaited every moment to take Maia on the historical tour he had promised her.

דני, חבר טוב, הגיע איתם לתמוך באיתן ולהיות לצד מאיה.

Dani, a good friend, joined them to support Eitan and be by Maia's side.

השניים החלו לטייל בין הדוכנים, מריחים תבלינים ומסתכלים על התוצרת הטרייה.

The two began to wander between the stalls, smelling spices and looking at the fresh produce.

פתאום איתן עצר למלא טופס בלתי ברור ליד דוכן חומוס.

Suddenly, Eitan stopped to fill out an unclear form near a hummus stall.

הוא חשב שזה טופס לסיור שהוא ומאיה כל כך חיכו לו.

He thought it was a form for the tour he and Maia were so eagerly awaiting.

אבל תוך שניות כולם התחילו לצעוק "תחרות טעימות חומוס עומדת להתחיל!

But within seconds, everyone began to shout, "The hummus tasting competition is about to begin!"

"מאיה הביטה באיתן בהתרגשות, ודני פרץ בצחוק רועם.

Maia looked at Eitan excitedly, and Dani burst into loud laughter.

"לאן נעלמתי?

"Where did I disappear to?"

" חשב איתן ביאוש כשפניו הוסמקו.

Eitan thought in despair as his face flushed.

לחוץ מהמשמעויות, הוא החליט להשתתף בכל זאת ולא לאכזב את מאיה.

Pressed by the implications, he decided to participate nonetheless and not disappoint Maia.

"אני יכול!

"I can do this!

זה זמן שלי להבריק," לחש לעצמו בשקט כשעלה לבמה ליד סירים מלאים חומוס.

It's my time to shine," he whispered to himself quietly as he climbed onto the stage next to pots full of hummus.

אך כל ביס היה כאב.

But every bite was agony.

איתן לא סבל חומוס ולא היה בטוח בכלל איך לטעום ולאבחן.

Eitan didn't like hummus and wasn't sure at all how to taste and discern it.

כל הקהל צפה בו, כולל מאיה שחיבבה את המאמצים שלו.

The entire crowd watched him, including Maia, who appreciated his efforts.

הוא התאמץ להישמע בטוח בעצמו, עד שהגיע לתקרית החצאית האדומה.

He tried to sound confident until he encountered the red sauce incident.

בלי לשים לב, שפך איתן הרבה יותר מדי רוטב חריף על חומוס.

Without noticing, Eitan poured way too much spicy sauce on the hummus.

טעמו היה קטלני ומייד פרץ בריצת מים לתום הבמה.

Its taste was lethal, and he immediately rushed for water off the stage.

הסביבה התפוצצה מצחוק ואיתן הרגיש כאילו כל השוק מצביע עליו.

The surroundings exploded with laughter, and Eitan felt as if the entire market was pointing at him.

מאיה, במקום לכעוס, צחקה וחיבקה אותו כשהוסיף לפתור האדמומי שלו.

Maia, instead of being angry, laughed and hugged him as he added red to his already flushed face.

"מה שעשית זה אומץ.

"What you did was brave.

יש לך ידע מיוחד, וזה ערך שאני מעריצה.

You have special knowledge, and that's a value I admire.

אבל גם צריך לדעת לצחוק.

But you also need to know how to laugh."

"איתן הבין.

Eitan understood.

הוא לא צריך להיות משהו שהוא לא.

He didn't need to be something he wasn't.

כשהוא עצמו, מאיה רואה בו את כל מה שהוא רוצה להראות לה.

When he's himself, Maia sees in him everything he wants to show her.

הם המשיכו בשוק, יד ביד, צוחקים על הרגעים הלא צפויים שהחיים מביאים איתם.

They continued through the market, hand in hand, laughing at the unexpected moments life brings.

ואיתן, לראשונה מזה זמן רב, הרגיש באמת נינוח עם מי שהוא.

And Eitan, for the first time in a long while, truly felt comfortable with who he was.