בפינת חדר עמום ומלא עשן, התישבו אריאל, דוד ושירה באי שקט ומוכנים למשחק הפוקר הגדול של השנה.

In a dimly lit, smoke-filled corner of the room, Ariel, David, and Shira sat uneasily, ready for the year's big poker game.

סביבם, שחקנים מחופשים לכבוד הליל כל הקדושים, הוסיפו לאווירה החגיגית והמתוחה.

Around them, players dressed up for Halloween added to the festive yet tense atmosphere.

האריאל, ששערו תמיד הסתיר את עיניו מעט, חש בחולשה.

Ariel, whose hair always partially obscured his eyes, felt a weakness.

הרגל הארנב שלו, אותה קמע מזל עתיק, נעדר.

His rabbit's foot, that ancient lucky charm, was missing.

הוא ידע שהזמן קצר, ובכל רגע גלגלו של שולחן הפוקר עומד להתחיל להסתובב.

He knew time was short, and at any moment, the poker table's wheel was about to start turning.

אריאל סקר את החדר בזריזות.

Ariel quickly scanned the room.

שולחנות חורקים קיבלו את פניו.

Creaky tables greeted him.

שבבים גדושים נערמים בערמות.

Chips were piled high in stacks.

האוויר היה מלא בריח סיגריות ועץ ישן.

The air was filled with the smell of cigarettes and old wood.

זו הייתה אחת מהפעמים שהרגיש פחד ממשי.

It was one of those times he felt real fear.

האם באמת יוכל לנצח ללא קמע המזל שלו?

Could he really win without his lucky charm?

הוא הביט שוב בשירה ודוד, שחקנים מצוינים ללא ספק.

He glanced again at Shira and David, undoubtedly excellent players.

"מה עושים עכשיו?

"What do we do now?"

" לחש לעצמו.

he whispered to himself.

כשהמשחק התחיל, אריאל נע בחוסר מנוחה בכיסאו.

As the game commenced, Ariel shifted restlessly in his chair.

ידיו זעו על רקעם של הקלפים ודופק לבו הלם.

His hands moved nervously over the cards, and his heartbeat pounded.

בינתיים, דוד ושירה ניהלו את סיבוביהם ברוגע, חתך המחוות שלהם לא נח.

Meanwhile, David and Shira conducted their rounds calmly, their gestures smooth and steady.

במהלך המשחק, אריאל החליט באומץ להישאר בשולחן.

During the game, Ariel bravely decided to stay at the table.

הוא התמקד בכישורים שלו, בסטטיסטיקות ובמבעי הפנים של המתחרים.

He focused on his skills, the statistics, and the facial expressions of his opponents.

כשהגיע רגע השיא, הניח אריאל קלפים חיוניים על השולחן והטיל בלוף מבריק שבלבל את דוד לחלוטין.

When the crucial moment arrived, Ariel laid down essential cards on the table and executed a brilliant bluff that completely confused David.

ברקע נשמע צחוק של השחקנים האחרים, אך אריאל ידע שהם לא צוחקים עליו - כי הוא, ברגע אחד של אמונה עצמית, הצליח לנצח.

In the background, laughter of the other players could be heard, but Ariel knew they weren't laughing at him—because, in a single moment of self-belief, he had managed to win.

התשואות שדדו את החדר מהשקט והכבוד הוענק לו.

Applause filled the room, replacing the silence, and he was awarded respect.

אריאל הבין לפתע שאינו זקוק לרגל הארנב.

Ariel suddenly realized he didn't need the rabbit's foot.

היו אלה הכישורים והנחישות שלו שעשו את ההבדל.

It was his skills and determination that made the difference.

כאשר לקח את הפרס, ידע ברגע זה שהוא השתחרר מכבל המזל.

As he accepted the prize, he knew at that moment he had freed himself from the chains of luck.

ועכשיו, סוף סוף, ביטחונו היה תלוי רק בעצמו.

And now, at last, his confidence relied solely on himself.

החדר אמנם חזר להיות עמום ומלא עשן, אך אמרותיו של אריאל היו מלאות תקווה להמשך הדרך.

The room may have returned to being dim and smoke-filled, but Ariel's reflections were filled with hope for the road ahead.