שמש הקיץ שטפה את החלון של הספרייה, מתפזרת על הספרים והסטודנטים הרבים.

The summer sun washed over the library window, scattering across the books and the many students.

אריאל ישב בפינה שקטה, עיניו ממוקדות במסך המחשב.

Ariel sat in a quiet corner, his eyes focused on the computer screen.

המקלדת שלו נראתה כאילו הייתה חלק ממנו.

His keyboard seemed as if it were a part of him.

הוא היה עמוק בעבודה על פרויקט חשוב בקורס.

He was deeply immersed in working on an important project for a course.

מחשבותיו נדדו בכל פעם לשיחת הטלפון האחרונה עם נועה.

His thoughts wandered each time to the last phone conversation with Noa.

נועה, החושבת עליו מעבר לים, ניסתה להסתיר את העצב בשיחותיהם.

@Noa, thinking about him from across the sea, tried to hide the sadness in their conversations.

היא תמיד אמרה, "אנחנו נצליח יחד, אריאל, אין מה לדאוג.

She always said, "We will succeed together, Ariel, there's nothing to worry about."

" אך אריאל ידע שזו הייתה החלטה קשה, לנסות לתמרן בין הלימודים לתקווה על שמירת הקשר.

But Ariel knew it was a difficult decision to try to juggle between studies and the hope of maintaining their relationship.

הקבוצה של אריאל הייתה בספרייה, מרוכזת בפרויקט.

Ariel's group was in the library, focused on the project.

כולם דיברו אחד עם השני, אך אריאל התקשה להתרכז.

Everyone was talking to each other, but Ariel struggled to concentrate.

"מה קרה, אריאל?

"What happened, Ariel?"

" שאלה אותו תמר, חברה טובה ומבינה.

asked Tamar, a good and understanding friend.

"אני מרגיש שאני ביניהם," השיב.

"I feel I'm in between things," he replied.

"הלימודים, הקבוצה, ונועה.

"The studies, the group, and Noa."

"תמר חשבה לרגע, ואז הציעה, "אולי תדבר עם הפרופסור?

Tamar thought for a moment, then suggested, "Maybe you should talk to the professor?

אולי תוכל להזיז קצת דברים.

Maybe you can rearrange some things."

"אריאל היסס.

Ariel hesitated.

הוא ידע שפרופסור זה קשוח.

He knew this professor was strict.

אך לא הייתה לו ברירה אחרת.

But he had no other choice.

כשחזר הביתה מאוחר בלילה, המחשב הנייד צלצל והתראה חדשה הופיעה.

When he returned home late at night, his laptop rang, and a new notification appeared.

זו הייתה הודעת וידאו מנועה.

It was a video message from Noa.

פניה המחייכות הכניסו אור אל חדרו.

Her smiling face brought light into his room.

"אני יודעת שאתה חזק ושיכול להתמודד עם הכל," היא אמרה, "אך חשוב שלא תשכח את מי שאתה ומה באמת חשוב לך.

"I know you're strong and can handle everything," she said, "but it's important not to forget who you are and what truly matters to you."

"מילותיה של נועה היו כנראה הדבר שהוא צריך.

@Noa's words were probably what he needed.

למחרת בבוקר, אסף אומץ ודיבר עם הפרופסור.

The next morning, he gathered courage and spoke with the professor.

לאחר שיחה קצרה ומפורטת, הוא הצליח לארגן לוח זמנים יותר גמיש עם הקבוצה.

After a brief and detailed conversation, he managed to organize a more flexible schedule with the group.

עם הזמן הפנוי הנוסף, הצליח אריאל להתקשר לנועה בזמן מתאים לשניהם.

With the additional free time, Ariel was able to call Noa at a mutually convenient time.

השיחה שלהם הייתה קצרה אך חזקה.

Their conversation was short but powerful.

הצליחו לחדש את הקשר המאושר ביניהם, והרגישו קרובים יותר מתמיד.

They managed to renew the happy connection between them and felt closer than ever.

הוא הבין שכמו בספרייה, גם בחיים יש לזהות את הכוחות סביבך ולהיעזר בהם.

He realized that, like in the library, in life too, one must recognize the forces around and rely on them.

אריאל למד לא לשכוח לבקש עזרה כשצריך.

Ariel learned not to forget to ask for help when needed.

הוא ידע מעכשיו איך לשלב בין כל חלקי החיים שלו.

From now on, he knew how to integrate all aspects of his life.