בבוקר קיץ בהיר, בשעה שהשמש זרחה בעוצמה, שלושת החברים - תמר, אליאור ויעל - נכנסו לגני הבוטניקה.

On a bright summer morning, as the sun shone intensely, the three friends - Tamar, Elior, and Yael - entered the botanical gardens.

הגנים היו מלאים בפרחים צבעוניים ובריח נעים של פריחה.

The gardens were filled with colorful flowers and the pleasant scent of blooming.

הדרך התפתלה בין ערוגות מוקפות בגדרות חיות, וצלילים של צחוק וכרכרת צרצרים ליוו את צעדיהם.

The path wound between flower beds surrounded by living fences, and the sounds of laughter and chirping crickets accompanied their steps.

הם הגיעו למסיבת האירוסין של חברם המשותף.

They arrived at the engagement party of their mutual friend.

המוזיקה נשמעה קלות, ולפידים האירו ברכות את המקום.

The music played softly, and torches gently illuminated the place.

ברחבי הגן עמדו שולחנות קטנים עם משקאות וכיבוד.

Throughout the garden, small tables with drinks and refreshments stood.

תמר חייכה לכל עבר, אבל בליבה היו ספקות.

Tamar smiled all around, but in her heart, she had doubts.

היא נאבקה בתחושת אי-נוחות לגבי הרווקות שלה.

She struggled with a feeling of discomfort about her singleness.

"למה אני לא מצליחה להיות באמת מאושרת בשבילם?

"Why can't I truly be happy for them?"

" תהתה בשקט לעצמה.

she quietly wondered to herself.

אליאור הביט ביעל כשהיא רקדה וצחקה עם אחרים.

Elior watched Yael as she danced and laughed with others.

הוא החזיק טבעת בכיסו, מחכה לרגע הנכון להציע לה.

He held a ring in his pocket, waiting for the right moment to propose to her.

הוא תהה אם להציע בזמן המסיבה או לחכות לרגע אינטימי יותר.

He pondered whether to propose during the party or wait for a more intimate moment.

המחשבה על ייעוד חייו עם יעל העירה בו רצון עז לפעול.

The thought of spending his life with Yael stirred a strong desire in him to act.

ברגע שהתקרב חצות, ואווירת הגן התחממה באור לפידים רך, אליאור הרגיש יותר ויותר בטוח.

As midnight approached, and the garden's atmosphere warmed with soft torchlight, Elior felt more and more confident.

הוא החליט שזה הזמן הנכון.

He decided it was the right time.

הוא ניגש אל יעל והסתכל עמוק בעיניה.

He approached Yael and looked deeply into her eyes.

"יעל," הוא אמר בקול קצת רועד, "האם תינשאי לי?

"Yael," he said with a slightly trembling voice, "will you marry me?"

"כל העיניים הופנו אליהם, ושקט מתוח התפשט סביבם.

All eyes turned to them, and a tense silence spread around them.

תמר הביטה בהם בעיניים מלאות התרגשות והחלה לחייך חיוך כנה.

Tamar watched them with eyes full of excitement and began to smile a genuine smile.

יעל נשמה בהתרגשות, ואז צעקה בשמחה: "כן!

Yael breathed with excitement, then shouted joyfully: "Yes!"

"הקהל פרץ במחיאות כפיים רועשות.

The crowd burst into loud applause.

תמר חשה גל של אושר.

Tamar felt a wave of happiness.

היא תפסה את ידו של יעל והודתה לה ולו על השמחה האמיתית שנבעה בלבה.

She grabbed Yael's hand and thanked her and Elior for the genuine joy that filled her heart.

היא הבינה שאושר הוא מסע ולא יעד.

She realized that happiness is a journey, not a destination.

אליאור, כעת מאורס, הרגיש בטחון בפעולותיו.

Elior, now engaged, felt confident in his actions.

הוא הבין שהרגע הזה היה שלו, כי תמיד חשוב לפעול לפי הלב.

He understood that this moment was his, because it is always important to act according to the heart.

כשהלילה התארך, תמר, אליאור ויעל המשיכו לחגוג בגני הבוטניקה.

As the night wore on, Tamar, Elior, and Yael continued to celebrate in the botanical gardens.

גן מוזרעותם סודרו בזיכרונות חדשים, וליבם מלא בשמחה ובתקווה לימים שיבואו.

The garden was now salted with new memories, and their hearts filled with joy and hope for the days to come.