זהו סיפור אברהם ושרה, שני מפעילי סוכנויות נדל"ן בתל אביב, שעמדו לשם שלא רק לשם רווחים מסחריים גדולים.

This is the story of Avraham and Sarah, two real estate agency operators in Tel Aviv, who aimed for more than just big financial profits.

מלחמת חומוס לציבור הרחב היתה בערך תדירה מדי יום שני, כשאברהם ושרה מתווכחים על מקום החומוס הכי טעים בעיר.

The hummus war for the general public was almost a daily occurrence, when Avraham and Sarah argued about the best hummus place in the city.

אותו יום חמים במרץ, במשרד שלהם שנמצא ליד דיזינגוף סנטר, ויכוח סוער פרץ ביניהם - שרה טוענת כי החומוס של 'חום סוס' הוא הכי טעים, אך אברהם אמר בתוקף כי 'חומוסיה' היא אלופת החומוס של כל העיר.

On that hot day in March, in their office located near Dizengoff Center, a heated debate erupted between them – Sarah claimed that the hummus from "Chum Sus" was the tastiest, but Avraham firmly stated that "Chumushia" was the hummus champion of the entire city.

הכיכר הלבנה שתיימה את היומיום, שיגי שם מרתון חומוס.

The iconic square that witnessed their daily routine hosted a hummus marathon that evening.

שני החלמים התחתנו יחדיו מערב לכיכר.

The two rivals agreed to meet at the square.

האוויר התחיל למלא כשוגאים, תקווה ותיאבון.

The air began to fill with excitement, hope, and appetite.

שרה המהירה והעזה הזמינה קערת הסינסציה של 'חום סוס' - חומוס עם פול והרבה זיתים.

Sarah, quick and bold, ordered a plate of the signature hummus from "Chum Sus" – hummus with chickpeas and lots of olives.

אברהם בא עם חמישים גרם חומוס ופלאפל מ'חומוסיה', מהדורה שנדירה אותה הם ממלאים רק בשישי בבוקר.

Avraham arrived with fifty grams of hummus and falafel from "Chumushia," a rare edition that they only serve on Friday mornings.

העיסתו קלה וזרימה מהכף, עם ניחוחות רעננים של פטרוזיליה וגרגרי קומין מתייבשים.

The hummus was light and flowed easily from the spoon, with fresh hints of parsley and drying cumin seeds.

עמדו שניהם מעל הקערות שלהם, גלקו כפית חומוס מהקערה והכניסו לפי.

They stood above their plates, scooped a spoonful of hummus, and tasted it.

שרה הרגישה את פיקנטיות הפול בזמן שאברהם טעה את הפלאפל הרך שסיפג את החומוס.

Sarah felt the spiciness of the chickpeas while Avraham savored the soft falafel soaking up the hummus.

ההבעה בתוך אביה, שלא הרגיש את הזיחר של הראש ונראה ששמח באמת מהדרך שרה הרגישה.

The expression on Avraham's face, who didn't feel the sour taste of defeat, seemed genuinely happy with Sarah's choice.

הם תרעלו יחד את הקערות שלהם, כל אחד הבהיר את אודות מקומו ושניים מאושרים.

They clinked their plates together, each clarifying the virtues of their choice, and both were content.

המגמה השתנתה אם הבנה שמשותפת לשנייהם - החומוס של 'חום סוס' ו'חומוסיה' הם מהטווח הראשון בעיר.

The direction of their story changed with a shared understanding – the hummus from "Chum Sus" and "Chumushia" ranked at the top in the city.

הסיפור שלהם מתהדר והם מזכרים את כל המלחמה הסוערת, את הריב היסטרי לשעבר ואת אהבתם לחומוס.

Their story is a proud one, as they remember all the heated battles, the past historical rivalry, and their love for hummus.

אהבתם לחומוס לא תיקח את הראש, אך היא מספקת ראש של נחמה ואהבה.

Their love for hummus may not take precedence, but it provides comfort and love.