השמש כבר התמטטה מאחורי ההרים של ירושלים, איור משוגע של צהובים, אורנג'ים ורוסים מנתזים את המרחב.

The sun had already disappeared behind the mountains of Jerusalem, leaving a crazy landscape of yellows, oranges, and pinks scattering the space.

מרחף הירח מעל קו האופק, אך התמונה המרשימה היא רק גילוי לב חציי לחידת הערב.

The moon hung above the horizon, but the impressive sight was just a halfway solution to the evening puzzle.

נמצאים פה, בקפה קטנטן על גבעת הצופים, שני בני אדם - יעל ויצחק, ואיש נוסף, אברהם, העומד מול השניים עם עינייו מורחקות.

Here, at a small café on a hilltop, stood two people - Yael and Yitzhak, and another man, Avraham, who stood before them with distant eyes.

אברהם, מגיח מתל אביב, כן - אותו מקום שהזמן נמצף כמו מים מתוך בית חריץ, נראה בהלה.

Avraham, coming from Tel Aviv, yes - the same place where time evaporates like water from a leaky faucet, seemed anxious.

הוא מביט ביין האדום הנושך והנשקה המרכזית של הסיפור - אספרסו, אבל לא האספרסו הרגיל.

He glanced at the biting red wine and the central protagonist of the story - the espresso, but not just any espresso.

"אני בטוח שביקשתי אספרסו כפול", אמר אברהם בתדהמה אם כי קלות המבטא שלו המעלה משהו אחר לפני הבריסטה.

"I'm sure I ordered a double espresso," Avraham said in surprise, although his accent suggested something else to the barista.

עובד הקפה, יהודי קרואט שנגמל שנוסע לישראל עבור חלם להיות במטבח, הבין את המבטא של אברהם הכולל את מילת "נשיקה" - מילה שמחולקת לה החפיפות בעברית.

The café worker, a Jewish Croat who had immigrated to Israel for his dream of being a chef, understood Avraham's accent, which included the word "nashicha" - a word that is sometimes used ambiguously in Hebrew.

בטעות שגרתת, אברהם הזמין לעצמו משהו שלא בהכרח ראה עצמו מקבל.

In a routine mistake, Avraham ordered something he didn't necessarily picture himself receiving.

יעל ויצחק, חברים ערביים שלעולם לא פגשו גורסה כזו של 'אספרסו נשוקות', מתחילים לצחוקם.

Yael and Yitzhak, Arab friends who had never encountered such a version of 'espresso nashuchot', began to laugh.

"אשמח לשלב את המשקה שלי עם 'נשיקה'", צחקה יעל ומיהרה להריק את פה שמתיר לחך יצחק.

"I would be happy to combine my drink with a 'nashicha'", laughed Yael, and quickly let out a laugh that released Yitzhak's stifled chuckle.

באמצעות דיאלוג משחקים, הוסיף אברהם לקו שלם של מילות קורא לתחילה של קטנות-דיבר.

Through playful dialogue, Avraham added to the complete line of seemingly innocuous words.

אברהם הוא בנאדם מבין.

Avraham is an understanding person.

מכם, הוא מצחיק את שנייו כל פעם עם חלום משוגע, ולכן הם קוראים לו "אבי".

Among them, he amuses his two friends each time with a crazy dream, and that's why they call him "Abi" (father).

עם הזמן, מסתבר שאספרסו הנשיקות הקטלני שיצר אביה אינו כל-כך רע, והשלושה נשארים בחברה, מתחלקים בחיי הערב.

With time, it turns out that the deadly 'nashuchot' espresso that Avi had created isn't all that bad, and the three remain in each other's company, dividing their evening lives.

לסיפור הקטן שלהם אין "הסוף", אך במקום זאת, כאשר הלילה מסתיים, מתחיל סיפור אחר.

Their little story has no "end," but instead, when the night ends, another story begins.

סיפור שמתחיל עם איש מבין שמלמד שנייו לצחוק, ואספרסו מתוך שגיאה שהופך להיות משהו משותף לכולם.

A story that starts with an understanding man who teaches his friends to laugh, with an espresso as a byproduct of a mistake that becomes something common for everyone.

ולכן, אוי לכל שאינם יכולים להתמודד עם טעויות החיים, כי הם הנהדרים בין אם חיים מחייך בשנהם לאחר לבוש או לאחריו.

And so, woe to those who cannot cope with the mistakes of life, because they are magnificent whether they live with a smile on their face or not.