בן עשר, בתל אביב, נמצא אדם ילד בשם אברהם.

Ten years old, in Tel Aviv, a man named Avraham was found.

אברהם אוהב לאכול פלאפל.

Avraham likes to eat falafel.

פעם אחת, הוא הלך לקניון ידוע בשכונה שלו והזמין פלאפל מאחד מהמנהלים שם.

Once, he went to a well-known mall in his neighborhood and ordered falafel from one of the managers there.

המנהל העניק לו את הפלאפל, ואברהם בהתרגשות גדולה דחף את הפלאפל לפיה.

The manager gave him the falafel, and Abraham with great excitement pushed the falafel into her mouth.

אבל פתאום, מישהו זר השתחל לידו וקינן לו על הכתף.

But suddenly, a stranger crept up next to him and cried on his shoulder.

אברהם פנה אליו בהפתעה, וראה שהזר עם הפנים מפוחדות מצביע על הפלאפל שבידו ואומר בקול נבוך: "האם התחילת לאכול את שלי?

Avraham turned to him in surprise, and saw that the stranger with a frightened face pointed to the falafel in his hand and said in an embarrassed voice: "Is the beginning to eat mine?"

"אברהם בהלם, תקף את הפלאפל בידו וניסה להסביר לו שזה לא הפלאפל שהוא הזמין.

Avraham was shocked, attacked the falafel with his hand and tried to explain to him that it was not the falafel he ordered.

אבל הזר לא האמין לו והתחיל להתגרות אליו בקול גבוה: "איך יכולת לגנוב את האוכל שלי?

But the stranger didn't believe him and started taunting him in a loud voice: "How could you steal my food?!

אתה מתפשר עלי עם תפוח אדמה!

You compromise me with a potato!"

" אברהם רואה את הבלבול הגדול שקרה מסביבו.

Avraham sees the great confusion that happened around him.

אנשים מסביב הסתכלים על הם וחיוורים מפחד ממה שקורה.

People around look at them and turn pale with fear of what is happening.

אברהם מנסה להסביר שהוא לא גנב את הפלאפל, ושהוא הזמין את טעם אחר.

Avraham tries to explain that he did not steal the falafel, and that he ordered a different flavor.

אולם, הזר אינו מאמין לו וכדי להוכיח את הטעות שלו, רץ לשאול את הלקוחות מחוץ למסעדה האם הם זהים מישהו חדש.

However, the stranger does not believe him and to prove his mistake, runs to ask the customers outside the restaurant if they recognize someone new.

"אוי לא," צווח הזר בזעזוע וגיע לאדם אגידי בעל צורת פיל.

"Oh no," the stranger shrieked in shock and reached a legendary elephant-shaped man.

"סייעו לי להביע את דעתי!

"Help me express my opinion!"

" "כן!

"Yes!"

" מיהר אדם הפיל לעזור, רץ לאחד הסוחרים השכנים והתחיל להכריז, "שודד!

The elephant man rushed to help, ran to one of the neighboring merchants and began to announce, "Robber!

גנב!

Thief!"

" מיד אחרי אדם הפיל, התחילו אנשים אחרים לרוץ בכיווץ ולקרוא בקול רם: "גנב!

Immediately after Adam dropped the elephant, other people started running in a huff and shouting loudly: "Thief!

גנב!

Thief!"

" המילה הולכת ומתרחבת מקומה בכל רחוב ורחוב.

The word is expanding its place in every street.

אברהם מנסה להתקין את הסדר ובקושי מצליח, עם עזרת חבריו מהשכונה, לכפר על הסיטואציה ולהביא שקט ושלווה לסביבה.

Avraham tries to establish order and barely succeeds, with the help of his friends from the neighborhood, to atone for the situation and bring peace and tranquility to the environment.

בסוף, הזר שכנע והוא כרגע מבין שאברהם באמת לא גנב לו את הפלאפל.

In the end, the stranger was convinced and he now understands that Abraham really did not steal the falafel from him.

אברהם מביט בו עם עיני חסד ומביע לו הבנה.

Avraham looks at him with eyes of kindness and expresses understanding.

כשאברהם מחזיר את הפלאפל למנהל הרעיון מתגלה: על שלט מצורף הערה שנכתבה בביאור קטן: "מתנה לילד המשקיע יותר מדי!

When Abraham returns the falafel to the manager, the idea is revealed: on a sign attached is a note written in a small annotation: "A gift for the child who invests too much!"

" אברהם מניח את הפלאפל על השולחן ושמחים לו כי ידעו שהוא בעיקר מבין שיש לו הזדמנות שיצחוק על המצב.

Avraham places the falafel on the table and they are happy for him because they know that he mostly understands that he has an opportunity to laugh at the situation.