וְוֵה, הגיע תרשים נהדר! אני אכתוב סיפור על אברהם שישלח אותו לירושלים.

Wow, a great chart has arrived! I will write a story about Abraham that will send him to Jerusalem.

אברהם היה ילד חמוד בן עשר שנים. הוא אהב הרבה את השפה העברית ואי פעם חלם להגיע לישראל כדי לתרגל את כישוריו.

Avraham was a cute ten-year-old boy. He loved the Hebrew language a lot and ever dreamed of coming to Israel to practice his skills.

וכך, בפעם הראשונה, אנשי משפחתו הביאו אותו לביקור בירושלים.

And so, for the first time, his family members brought him to visit Jerusalem.

ביום הראשון, הם עברו בסביבות העיר וגם עלו להר המקדש.

On the first day, they passed around the city and also went up to the Temple Mount.

אברהם היה מרוגש מאוד על כמה שיש לו ללמוד והוא רצה להשתמש בכישוריו החדשים.

Avraham was very excited about how much he had to learn and he wanted to use his new skills.

בזמן הסיור, אברהם שם לב לכיוון להתקרב אל קול של אישה שמדברת עם תייר.

During the tour, Avraham noticed the direction to approach the voice of a woman talking to a tourist.

תחילה, אברהם התחיל להאזין ביקוש לאדם שמדבר עברית.

First, Avraham began to listen to a demand for a person who speaks Hebrew.

הוא שם לב שהאישה שמדברת הצליחה לא מדברת עברית מדויקת וכך החליט למצוא את החולצה המראה, שלמד במרכז הוראת העברית שלו: 'שלום!'.

He noticed that the woman who was speaking was not speaking accurate Hebrew and so he decided to find the mirror shirt, which he learned in his Hebrew teaching center: 'Shalom!'.

אולם, בשל התרגשותו לא ברשותו לגמור את המשפט ובטעות אמר בעצמו 'קרמבו!'.

However, due to his excitement, he did not have permission to finish the sentence and mistakenly said himself 'Karambo!'.

האישה שמדברת, יעל, רכלה בתל אביב, שם אין רק קינוחים מתחם אלא גם רחוב רכלים.

The woman speaking, Yael, peddled in Tel Aviv, where there are not only desserts, but also a street of peddles.

כששמעה את התושבע של אברהם, היא לקחה קרמבו מהכוס שלה והעניקה לו.

When she heard Abraham's oath, she took a carambo from her cup and gave it to him.

אחרי כן היא אמרה בשובבות: 'קרמבו!'.

After that she playfully said: 'Crambo!'.

אברהם התמוטט לא יכולת, ובזמן כן התחילו שני הם לצחוק בקול רם.

Avraham collapsed inconsolably, and at the same time they both started laughing loudly.

היו לדהימה! שניהם חיפשו את הדרך שבה הזיעו אחד את השני, יד נגעה ביד, למות מתוך צחוק, בלי שום דבר.

They were amazing! They both looked for the way they sweated each other, hand touching hand, dying of laughter, with nothing.

אתמול כמו לספר ילדים, בעצם כפתורים!

Yesterday was like a children's book, actually buttons!

בייחוד השליכו את החבריות שלהם על השוקולד שנגמר ברגע.

In particular, they threw their friendship over the chocolate which ran out in an instant.

המסיקה הייתה כזו: ייחוד מוביל לתקשורת.

The conclusion was this: uniqueness leads to communication.

אברהם ויעל נכנסו לדיאלוג, פתאום, מאברהם למד את יעל הזו.

Avraham and Yael entered into a dialogue, suddenly, Yael learned this from Avraham.

הוא מודה שהוא רוצה להכיר את העיר שלה מזמן.

He admits that he wants to know her city for a long time.

בסוף אברהם ואליה נהיו ידידים טובים.

In the end Avraham and Elia became good friends.

אז הבנתם? התקשורת היתה מאפשרת מופעים של הנאה ואף ידידות.

So did you understand? The media allowed shows of pleasure and even friendship.